כרך א (2) #מעטפת נפשית

במאמר זה אמתח קו תאורטי וקליני בין המושג הפסיכולוגי ביקורת עצמית ובין המונח הפסיכואנליטי עור מִשני. ביקורת עצמית עוסקת ביחסו של היחיד לעצמו ולנטייתו להרגיש נחיתות וחוסר מסוגלות בעקבות מכשולים או כישלונות אישיים. בגרסה רעילה מזאת של ביקורת עצמית נכללת הפניית רגשות שנאה, גועל ובוז כלפי העצמי. עור משני הוא צורה של מעטפת נפשית־פתולוגית שמתפתחת בעקבות הפנמת יחסי אובייקט לקויים בינקות המוקדמת ובאה לידי ביטוי בפסידו־עצמאות כתחליף לתלות באובייקט. במאמר זה אסקור ביטויים של ביקורת עצמית בראי הספרות הפסיכואנליטית ואתאר עבודה טיפולית עם ביטויים אלה. כמו כן אפרוס מחשבות ראשוניות על ביקורת עצמית כמעטפת נפשית שבאמצעותה היחיד – בעקבות כשל בהפנמת פונקציית המכל – מחזיק את עצמו באופן שעשוי להיות פוגעני אך הכרחי להישרדותו. טענתי המרכזית אפוא היא ששימוש תכוף ונוקשה בביקורת עצמית בבגרות עשוי להיות ביטוי של עור משני מנטלי. באמצעות דוגמאות קליניות (הפרטים המזהים הוצאו מהן) אנסה להמחיש שלא תמיד מספיקה חשיבה תאורטית על ביקורת עצמית כהפנמת סופר אגו נוקשה, כהפנמת עצמי או אובייקטים שליליים או כהפנמת יחסי אובייקט פתולוגיים גרידא ליצירת תנועה נפשית. מלבד זאת אתאר ואדגים את האופן שבו היחס לביקורת עצמית כביקורת שנובעת גם מצורך עמוק של המטופל להרגיש מוחזק על כל חלקיו מאפשר לו להרפות בהדרגה מהיאחזות זאת לשם החזקה נפשית מיטיבה ממנה.