למפגש ההדרכה יש פוטנציאל לעבודת עומק באזורי הנפש השוכנים במעמקי הלא־מודע של כל אחד ממשתתפיו. כדי שיתפתח אקלים רגשי־חווייתי מעמיק במסגרת ההדרכה, נדרשת יכולת להחזיק במורכבות תהליכי העברה־העברה נגדית שנוצרים בה ומתמזגים זה בזה בטריאדה ההדרכתית־טיפולית (מודרך־מטופל־מדריך). הדרכה מאפשרת היא הדרכה שיוצרת מרחב דיאלקטי שאפשר להכיל בתוכו את התווך המתקיים בין היבטים שקשורים להתפתחותו האישית של המטפל ובין התפתחותו המקצועית. מלבד זאת, הפרדוקס המובנה ליחסים טיפוליים וליחסים הדרכתיים, פרדוקס שקשור למה שנובע מהמטופל ולמה שנובע מהמטפל, מִתְחַיֵּה באופן שמאפשר לעבד תכנים גולמיים. במאמר זה אדגים, דרך וינייטות קצרות ממפגשי הדרכה, עיבוד באמצעות מנגנונים מהותיים לעבודת ההדרכה ולטיפול הדינמי: הכלה, הזדהות השלכתית, חלימה בהקיץ (reverie) ומימוש בפעולה (enactment). באופן עיבוד זה מרחב ההדרכה מאפשר למשתתפיו לכונן תקשורת של לא־מודע עם לא־מודע ושופך אור על האופן שבו התכנים הגולמיים של המטופל באים במגע עם העולם הפנימי הייחודי של המטפל. תהליכים חשופים אלה מתרחשים בין היתר מתוך ייסורים והתנגדויות, ואלה יוצרים בתורם אזורים מבוצרים ומושתקים שחוסמים את הפוטנציאל לעבודה נפשית מתמירה. לצד זאת, בזכות המוכנות לשהות יחד במצב משתהה וסופג, אפשר לפתח שפה נפשית ייחודית לזוג ההדרכתי, והיא יוצרת בתורה דימויים, מטפורות וחלימה.
קרא עוד