מאמר זה מציע להכיר במצב נפש מיני ייחודי, שאותו אני מכנה 'הסתגלות מעוכבת למיניות בוגרת', ומציעה להוסיף אותו לאלו שתיאר דונלד מלצר. מצב זה – המתאר התארגנות נפשית פנימית ולא דפוסי התנהגות בפועל – רוֹוח בקרב נשים שגדלו ושהתבגרו בחברה החרדית, והוא מתקיים לרוב בשלב הגילי־התפתחותי שבמעבר מההתבגרות לנישואים, ובמהלכם. מצב נפש מיני זה מהווה שלב ייחודי בתהליכי ההתמרה של הדחפים המיניים הילדיים והאינטגרציה של הדחפים המודחקים במיניות הבוגרת, והוא מתאפיין במנגנוני הגנה פרימיטיביים המופעלים לנוכח קונפליקטים עזים בין העצמי הליבידינלי לבין היחס לאובייקט. אצל נשים אלו, ההתמרה של הדחפים הליבידינליים ממיניות ילדית ופולימרית למיניות בוגרת מתרחשת באופן שונה, ללא קשר לאורח חייהן ולאמונתן בהווה. אראה שישנה לקוּנה תיאורטית וקלינית בהבנת ההתארגנות הנפשית של נשים אלה כלפי מיניותן, ובזיהוי אופי החרדות, ההגנות והפנטסיות הלא־מודעות שלהן – שהם ביטוייה של התארגנות זו – העולות בשעה הטיפולית. לפיכך מטפלות ומטפלים פסיכודינמיים מתקשים לדייק את הבנת עולמן הפנימי של נשים שגדלו ושהתבגרו בחברה החרדית, ולזהות את הדינמיקה הטיפולית איתן כשמדובר בתכנים הנוגעים למיניות שלהן. ההיכרות עם מצב הנפש המיני הזה, ועם מאפייניו, יכולה לסייע למטפל הדינמי להבין את האתגרים הניצבים בפני מטופלות אלו. בנוסף, אציע כי ניתן להמשיך לחקור מצב נפשי מיני זה גם בקרב אוכלוסיות נוספות.
קרא עוד