דבר העורך הראשי

ד"ר אופיר לוי

בקיץ האחרון, לאחר תהליך ארוך, יצאנו לאוויר העולם עם כתב העת 'בינינו' והיום, אנו גאים להציג את הגיליון השני ומקווים להמשיך ולתרום לשיח הפסיכודינמי במדינת ישראל.

     כתב העת יוצא במסגרת התוכנית התלת-שנתית לפסיכותרפיה פסיכודינמית בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב, בשיתוף עם "פסיכולוגיה עברית", וגם הגיליון השני הופק תוך שמירה על סטנדרטים אקדמיים גבוהים, ובראשם שיפוט עמיתים אנונימי על ידי שני סוקרים הנחשבים מומחי תוכן לנושא המאמר. לצד זאת, הקפדנו על עיצוב אופיו של הגיליון לרבות היקף המאמרים והקפדה יתרה על כללי ה- APA-7. בהזדמנות זו ברצוני להודות לסוקרי התקצירים והמאמרים שלקחו על עצמם את המשימה לסקור את המאמרים תחת העומסים של חיי היומיום ללא פשרה על איכות הכתיבה, כדי לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו. 

     לגיליון השני, המונה גם הוא שישה מאמרים, התקבלו כמחצית מהמאמרים שנשלחו ונסקרו. מאמרים אלה עברו תהליך ארוך של עריכה מדעית ולשונית כדי להעמיד בפני הקהילה הקלינית והמחקרית בשדה הפסיכודינמי, גיליון מעמיק ואיכותי. גם בגיליון זה, המאמרים מייצגים נושאים והיבטים מגוונים של השיח הפסיכודינמי. מאמרה של ד"ר ורד מוסק-אילון "הדרכה מאפשרת: הזדהות השלכתית, הכלה, חלימה בהקיץ ומימוש בפעולה ביחסים הדרכתיים" עשוי לתרום לרבים מאיתנו העוסקים בהדרכת סטודנטים / קלינאים. המאמר חושף את המורכבות של יחסי ההדרכה תוך דגש על הפוטנציאל הקיים בהם להוביל לעבודת עומק על הלא מודע. כל זאת דרך שימוש במנגנונים מהותיים לעבודת ההדרכה (וטיפול דינמי) כמו הכלה, הזדהות השלכתית, חלימה בהקיץ (reverie) ומימוש בפעולה (enactment). מאמר אחר, של ד"ר מורן שילר גולן "עור משני מנטלי: מחשבות על ביקורת עצמית כמעטפת נפשית בחזרה הביתה – הבית הפיזי כמעטפת נפשית", עוסק בקו התאורטי והקליני בין המושג הפסיכולוגי ביקורת עצמית ובין המונח הפסיכואנליטי עור מִשני. מאמרה של יעל איתי פק, "אי־הבנה בטיפול – מבט פסיכואנליטי ומבט חברתי־תרבותי" דן במרכיב שכיח בטיפול הפסיכודינמי – 'אי הבנה' – תוך כדי קישורה לרובד החברתי־תרבותי. מאמרה של ענת הדר-זלצשטיין, "המסע המופלא" – מחשבות על התמודדות עם מצבי משבר מנקודת מבטה של התאוריה הקלייניאנית", עושה שימוש בסיפורה של צִ'יהִירוֹ, גיבורת הסרט המסע המופלא, בכדי לתאר את התמודדותה עם אובדניה בדרכה לשוב ולכונן את האובייקטים הטובים בעולמה הפנימי. מאמרו של רני לוי, "התערבויות טיפוליות שאינן פרשניות בעקבות מושג החלימה הפואטית של גסטון בשלאר",  נעזר בהגותו של הפילוסוף הצרפתי בשלאר כדי להרחיב את אפשרויות השימוש בחלימה. במאמר מודגם כיצד החלימה הפואטית של בשלאר מאפשרת לנו לחשוב על המטפל כעל יוצר, ועל השיח הטיפולי כעל שיח יצירתי. את הגיליון חותם מאמרו של אור דוד, "פְּסִיכֶה ואֵרוֹס – סיפור חטיפתה של הנפש בידי העודפות החושית", העוסק בנטייתנו הגוברת ל"צריכה־עודפת" של גירויים חושיים והשפעתה של צריכה זאת על נפשנו תוך הישענות על התאוריה של אולנייה ועל המיתוס על ארוס ופסיכה. כאמור, ששת המאמרים הללו נבחרו ממגוון של מאמרים שנשלחו אלינו (חלקם יבחנו לפרסום בגיליון השלישי) לא רק בגלל איכותם אלא בגלל המרקם שהם יצרו יחדיו – מרקם המייצג תחומי עשייה שונים וחשובים בתחום הטיפול הפסיכודינמי. בכך אנו מקווים כי נוצרה תרומה נוספת לסטודנטים, לקלינאים, לחוקרים ולקובעי מדיניות בתחום הפסיכותרפיה הפסיכודינמית, ללמוד על העשייה והחשיבה של קלינאים שהחליטו לחלוק את הניסיון והידע שלהם בגיליון השני. בהקשר זה, אנו מקווים שהגיליון השני יעודד כותבים נוספים העוסקים במלאכת הטיפול הפסיכודינמי – לבטא את עשייתם ולשקף את המתרחש 'בינינו' – המטפל והמטופל, המדריך והמודרך ובמפגש עם קבוצות.