מאמרים

נראה שהמציאות האחרת, של אחרי השביעי באוקטובר, ממשיכה ללוות אותנו, בטח כל עוד עשרות חטופים חיים ומתים מוחזקים בשבי חמאס. נכון, חטופים וחטופות משתחררים, בקצב מורט עצבים, ולכן לראשונה מתוך החושך רואים מעט כוכבים – אך הדרך ארוכה.

מושג ה'וידוי' (confession) נעדר במידה רבה מהספרות הפסיכואנליטית – הן כמושג תיאורטי והן כפרקסיס (מעשה, פעולה) טיפולי. בפעולת הווידוי, ישות אחת בדיאדה מכירה, חושפת ומצהירה בצורה פרופורמטיבית ("מבע ביצועי") אמת שהייתה חבויה בפני היישות האחרת; בפעולה היכולה ליצור התמרה. מאמר זה דן בשלוש פעולות וידוי שונות המתקיימות בתהליך טיפולי-פסיכודינמי, על בסיס שלוש מסורות פסיכואנליטיות מרכזיות: תיאוריית הדחף, תיאוריה של יחסי אובייקט והגישה ההתייחסותית. מתוך בחינה מחודשת של מעשה הווידוי בהקשר פסיכודינמי, ניתן גם להבין את תופעת הווידוי לדורותיה ולבחון אותה מחדש.

במאמר זה אנו מבקשים לדון באזור בעל איכות מיוחדת בחיי הנפש, שאותו אנו מכנים הרובד הא־מילולי – ומציעים כי רובד זה הוא תשתיתי וחיוני לתפקודה של הנפש, ולקיומה. בשל חמקמקותו, ולמרות חשיבותו גם במפגש הטיפולי, קשה עד מאוד להמשיגו. המושג 'א־מילולי' שונה מהמושג 'לא־מילולי', שכן האחרון מתאר רובד שהיה מילולי, ובשל טראומות או בשל מנגנוני הגנה – הפך ללא־מילולי. ואילו הא־מילולי קיים בפני עצמו – לא כניגוד של השפה והמילים; והוא קשור לפוטנציאל ההתמרתי העליון של האדם.

מאמר זה מבקש להתמודד עם שלושה נושאים מרכזיים. האחד הוא המחסום בטיפול ודרך המשגתו בתיאוריית השדה הביוניאנית מבית מדרשו של ד"ר אנטונינו פרו וחבריו לאסכולת פאביה; השני הוא שימוש בהתערבויות שאינן פרשניות באופן המקדם יציאה ממחסום; והשלישי הוא תיאור מספר מושגים מן הטכניקה הטיפולית בתיאוריה זו: השדה, דמויות בטיפול, פירוש נרטיבי בלתי רווי, התמרות במשחק, המטפל כדמות בשדה, ודמות האנחנו. הדברים יוצגו בעזרת תיאור של מחסום בטיפול ויציאה ממנו

במאמר זה אתבונן בחוויית הבית ובתמורות שחלו בה בעקבות אירועי השבעה באוקטובר. אתייחס לבית הנפשי ובה בעת גם לבית הפיזי, ולאופנים שבהם יכולה לשמש אותנו ההקשבה לדימויי בית העולים בטיפול בעת הזו. חוויית הבית היא חוויה פנימית ואישית, אולם היא מושפעת באופן טבעי גם מהמציאות החיצונית והקולקטיבית. ככל שחולף הזמן, והמלחמה מתמשכת, מתווספים אליה אין ספור דימויים קשים, ועוד ועוד בתים הרוסים משני צדי המתרס.

בטורו טוען ד"ר אביב שהתבונה המלאכותית (AI) מתקדמת בצעדי ענק לקראת השתלטות על כל תחומי החיים, לרבות בריאות הנפש ופסיכותרפיה. הוא מדגים כי לצד היתרונות בשימוש ב-AI צצים אתגרים אתיים, בפרט בתחום הפסיכותרפיה, המחייבים התייחסות.